עד לפני שנים אחדות לא היה המושג "סיפוח" חלק מהלקסיקון הפוליטי הישראלי. הימין הליברלי לא הציע לספח מטעמים דמוקרטיים, הימין הפרגמטי מטעמים ריאליים, והימין הדתי מתוך העדר דמיון פוליטי. אנשיו לא שיערו שמיעוט מתנחלי של 5% מהציבור יכול לקבוע עובדות לא רק בגבעות השומרון, אלא גם בבית הלבן. אבל אותו ימין דתי, שכל סקר מראה עד כמה עמדותיו רחוקות מעמדות הציבור, ושמפלגותיו נוחלות פעם אחר פעם כישלון בקלפי — ושעד העת האחרונה לא פירסמו מנהיגיו הפוליטיים כל תוכנית מדינית, ולא פיתחו תזה כלכלית או משפטית עצמאית — אותו ימין דתי החליט לשנות כיוון.